<h1>הבתים — שערי תשובה שער שישי</h1>
<h2>דף צ.</h2>
הטובה הצפונה לצדיקים הוא חיי העולם הבא, והם החיים שאין עמהם מות והטובה שאין עמה רעה. והוא שכתוב בתורה למען ייטב לך לעולם שכולו טוב, והארכת ימים לעולם שכולו ארוך, וזהו העולם הבא, לר"ם. שכר הצדיקים הוא שזכו לנועם זה, ויהיו בטובה זו. ופרעון הרשעים הוא שלא יזכו לחיים אלו אלא ימותו ויכרתו. וכל מי שאינו זוכה לחיים אלו הוא המת שאינו חי לעולם, אלא נכרת ברשעו ואבד כבהמה. וזהו הכרת הכתוב בתורה הכרת תכרת, מפי השמועה למדו הכרת בעולם הזה תכרת לעולם הבא. כלומר, אותה הנפש שפרשה מן הגוף בעולם הזה אינה זוכה לחיי העולם הבא, אלא [גם] מן העולם הבא היא נכרתה, לר"ם. העולם הבא אין בו גוף וגויה, אלא נפשות הצדיקים בלבד כמלאכי השרת, והואיל אין בו גויות אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא דבר מכל הדברים שגופות בני אדם צריכין להם בעולם הזה, ולא יארע בו דבר מן הדברים שיארעו לגופות בעולם הזה, כגון ישיבה ועמידה ושינה ומיתה ועצב ושחוק וכיוצא בהם. כך אמרו חכמים הראשונים העולם הבא לא אכילה ולא שתיה ולא תשמיש, אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהן ונהנין מזיו שכינה. הרי נתברר לך שאין שם גוף לפי שאין שם אכילה ושתיה, וזהו שאמרו צדיקים יושבין, על דרך החידה, כלומר, נפשות הצדיקים מצויות שם בלא עמל ובלא יגיעה. וכן זה שאמרנו עטרותיהן בראשיהם, כלומר, דעת שידעו בגללה זכו לחיי עולם מצוייה עמהם, והיא העטרה שלהם, כענין שאמר שלמה בעטרה שעטרה לו אמו. והרי הוא אומר ושמחת עולם על ראשם. ואין השמחה גוף כדי שתנוח על הראש, כך עטרה שאמרו חכמים כאן, היא הדעה. ומהו הוא זה שאמרו ונהנין מזיו שכינה, שיודעין ומשיגין מאמתת הקב"ה מה שאינן יודעין והם בגוף השפל האפל, לר"ם. נפש האמורה בענין זה אינה נשמה שהיא צריכה לגוף, אלא צורת הנפש, שהיא הדעת הנשמה הגמורה שהשיגה הבורא כפי כחה, והיא הצורה שבארנו ענינה בפרק רביעי מהלכות יסודי התורה, היא הנקראת נפש כענין זה, לר"ם. וזה לשונו בהלכות יסודי התורה נפש כל בשר היא צורתו שנתן לו הקל. והדעת היתרה המצויה בנפשו של אדם והיא צורת האדם השלם בדעתו, ועל צורה זו נאמר בתורה נעשה אדם כצלמנו כדמותנו, כלומר, שתהיה לו צורה שיודעת ומשגת הדעות שאין להם גולם עד שידמה להם. ואינו אומר על צורה זו הנכרת לעינים שהוא הפה והחוטם והלסתות ושאר רושם הגוף, וזה תאר שמה, ואינה נפש המצוייה לנפש חיה שבה אוכל ושותה ומוליד ומרגיש ומהרהר. אלא הדעת שהיא צורת הנפש, ובצורת הנפש הכתוב מדבר. ופעמים רבות תקרא זו הצורה נפש ורוח, לפיכך צריך להזהר בשמות שלא תטעה, וכל שם ושם למד מענינו. אין צורת הנפש מחוברת מן היסודות כדי שתפרד להם, ואינה מכח הנפש עד שתהיה צריכה לנפש כמו שהנפש צריכה לגוף, אלא מאת ה' מן השמים היא. לפיכך כשיפרד הגולם שהוא המחובר מן היסודות, ותאבד הנפש מפני שאינה מצוייה אלא עם הגוף וצריכה לגוף בכל מעשיה, לא תכרת הצורה הזאת, לפי שאינה צריכה לנשמה במעשיה, אלא יודעת ומשגת הדעות הפרודות מן הגלמים, ויודעת בורא הכל שהיא עומדת לעד ולעולמי עולמים, הוא שאמר שלמה בחכמתו וישוב העפר אל הארץ והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה, ע"כ.
חיים אלו, לפי שאין עמהם מות, לפי שאין המות אלא ממאורעות הגוף, ואין שם גוף, נקרא צרור החיים, שנאמר והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים. וזהו השכר שאין שכר למעלה הימנו, והטובה שאין אחריה טובה, והוא שהתאוו כל הנביאים. וכמה שמות קראו לה דרך משל, הר ה' מקום קדשו, ודרך הקדש, וחצרות ה', ואהל ה' ונועם ה' והיכל ה' ובית ה', ושער ה'. וחכמים קראו לה דרך משל, [לטובה] זו המזומנת לצדיקים סעודה, וקוראין לה בכל מקום העולם הבא, לר"ם. הנקמה שאין נקמה גדולה ממנה, שתכרת הנפש ולא תזכה לארץ החיים, שנאמר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה, וזה האבדון. הוא שקוראין אותו הנביאים דרך משל, באר שחת ואבדון תפתה ועלוקה וכל לשון כליה והשחתה קוראין לו, לפי שהוא כליה שאין אחריה תקומה לעולם, והפסד שאינו חוזר לעולם, לר"ם. שמא תקל בעיניך טובה זו, ותדמה שאין שכר המצות והיות האדם שלם בדרכי האמת אלא להיותו אוכל ושותה מאכלות טובות, ובועל צורות נאות, ולובש בגדי שש ורקמה, וישכון באהלי שן וישתמש בכלי כסף וזהב ודברים הדומים לאלו, כמו שמתדמים אלו הערביים הטפשים והאוילים השטופים בזמה, אבל בעלי דעה והחכמים יודעים שכל הדברים האלה דברי הבאי והבל הם ואין בהם תועלת, ואינם טובה גדולה אצלינו בעולם הזה, לפי שא(י)נו גוף וגויה, וכל הדברים האלה צרכי הגוף ואין הנפש מתאוה להם ומחמדתם אלא מפני צורך הגוף, כדי שימצא חפצו ויעמוד על בוריו, ובזמן שאין שם גוף נמצאו כל הדברים האלו בטלים. הטובה שתהיה בה הנפש לעולם הבא, אין שם דרך בעולם הזה להשיגה בו ולידע אותה, שאין אנו יודעין בעולם הזה אלא טובת הגוף ולה אנו מתאוים, אבל אותה הטובה גדולה עד מאד ואין לה ערך בטובת של עולם זה אלא דרך משל, אבל בדרך האמת שנעריך טובות בעולם הבא כמו טובות העולם הזה במאכל ובמשתה, אינו כך, אלא אותה הטובה גדולה עד אין חקר ואין ערך ואין דמיון לה בטובת העולם הזה, הוא שאמר דוד מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם. וכמה צמא דוד והתאוה לחיי העולם הבא, שנאמר לולי האמנתי לראות בטוב ה' בארץ החיים, לר"ם.
כבר הודיעונו חכמים הראשונים, שטובת העולם הבא אין כח באדם להשיגה על בוריה, ואין יודע גדלה ועצמותה אלא הקב"ה לבדו. ושכל הטובות שמתנבאין בהם הנביאים לעולם לישראל, אינם [אלא] לדברים של גוף שנהנין בהם ישראל בימות המשיח בזמן שתחזור ממשלה לישראל, אבל טובת חיי העולם הבא אין לה ערך ודמיון, ולא דברו בה חכמים כדי שלא יפחתו אותה בדמיון. הוא שישעיה אומר עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו, לר"ם. זה שקראו חכמים אותו העולם הבא, לא מפני שאינו מצוי עתה, וזה העולם אובד ואחר כך יבא אותו העולם. אלא הרי הוא מצוי ועומד, שנאמר פעלת. ולא קראוהו העולם הבא אלא מפני שאותן החיים באים לו לאדם אחר חיי העולם הזה, שאנו קיימים בו בגוף ונפש, וזהו הנמצא לכל אדם בראשונה, לר"ם.
